לוגו בית הספר למדעי המדינה

לוגו אוניברסיטת חיפה

מסלול ישיר לדוקטורט

המסלול הישיר לדוקטורט בביה"ס למדעי המדינה מיועד לתלמידים מצטיינים בתואר הראשון או השני, שברצונם להמשיך ברצף לקראת לימודי התואר השלישי ושביה"ס רואה בהם מועמדים מבטיחים ללימודי תואר שלישי.

תנאי קבלה למסלול הישיר לדוקטורט:
א. בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחו"ל, אשר השיגו בלימודי התואר הראשון בחוג או בשני החוגים בהם למדו ציון משוקלל של 93 לפחות.
ב. תלמידים אשר סיימו את השנה הראשונה ב- מ.א. בציון משוקלל של 90 לפחות.
ניתן להתקבל רק בראשית שנה אקדמית.

בקשת הקבלה המועמדות למסלול הישיר תוגש בכתב ליו"ר ועדת הדוקטורט בצירוף המסמכים הבאים:
א. תקציר קורות חיים (בעברית ובאנגלית).
ב. תעודת זכאות לתואר ראשון, כולל גיליונות ציונים.
ג. שתי המלצות של מרצים המעידות על כישורים מחקריים של המועמד/ת.
ד. הצהרת כוונות בעברית ובאנגלית (חתומה ע"י המנחה) שתכלול:
 - נושא העבודה.
 - מיפוי תמציתי של שדה המחקר הרלבנטי
- שאלת המחקר המרכזית.
- פירוט של המסגרות והכלים התיאורטיים הרלוונטיים שבהם יעשה המחקר
- שימוש ושל השערות המחקר הספציפיות שלו.
- שנים שלושה פרטי ביבליוגרפיה מרכזיים לנושא.
- הצגת שיטות המחקר שבהן ישתמש כדי להוכיח את השערותיו.
- הבהרה של פוטנציאל תרומותיו המושגיות והאמפיריות המשוערות של המחקר.
ה. מכתב מחבר סגל בביה"ס המאשר את הסכמתו להדריך את המועמד בנושא הנידון.

מבנה התוכנית
משך הזמן לסיום חובות המסלול הוא 5 שנים. התלמיד יידרש לשמוע קורסים מתכנית המ.א. של החוג במסלול א' בהיקף של 28 שש"ס לפחות. במסגרת היקף הלימודים הנ"ל על התלמיד יהיה לכתוב שתי עבודות סמינריוניות ולקבל בכל אחת מהן ציון 90. התלמיד יידרש להגיש במהלך השנתיים הראשונות ללימודיו, אך לא יאוחר מתחילת הסמסטר הרביעי ללימודיו, את הצעת המחקר לוועדת הדוקטורט. ועדת הדוקטורט תוציא את הצעת המחקר לשיפוט חיצוני אחד לפחות. החלטת ועדת הדוקטורט לאשר את ההצעה, לדחותה או לדרוש שינויים ותיקונים בה, תתבסס על חוות דעת אלה. משקבעה ועדת הדוקטורט כי הצעת המחקר עומדת בקריטריונים הנדרשים, היא תמליץ בפני הרשות ללימודים מתקדמים על מעבר התלמיד לשלב מחקר ב'. משך הלימודים למטלות אלו הוא שנתיים. עם אישור הצעת המחקר לדוקטורט, ועמידה בכל חובות הלימודים כמפורט לעיל, יעבור התלמיד למעמד של תלמיד דוקטורט שלב ב', במסגרתו יבצע את המחקר ויכתוב את עבודת הדוקטורט. משך הלימודים לכתיבת עבודת הדוקטורט הוא שנתיים. תלמיד במסלול הישיר לדוקטורט יקבל תעודת מוסמך האוניברסיטה עם אישור הצעת המחקר לדוקטורט, ועמידה בחובות הלימוד של המסלול הישיר לדוקטורט כמפורט  לעיל.
תלמיד שלא יעמוד בתנאים הללו, יעבור למסלול הרגיל בלימודי המוסמך ויידרש להשלים את כל החובות לקבלת התואר השני.

חדשות

israel vismel manorמחקר חדש בו שותף ד"ר ישראל ויסמל - מנור, מומחה לתקשורת פוליטית מבית הספר למדעי המדינה, מראה כי ריטוש תמונותיהם של פוליטיקאים אלמונים משפיע על שיעורי ההצבעה עבורם. התמיכה בפוליטיקאים מוכרים, עם זאת, אינה מושפעת משינויים קלים במראה החיצוני שלהם. לקריאת כתבה על המחקר שהתפרסמה במגזין "הארץ" לחצו כאן.

 

nissim cohenהאם יש הבדל בין הביטוחים המשלימים של כל אחת מהקופות ובזמני ההמתנה לרופאים? האם יש צורך גם בביטוח פרטי? ואיזה פתרון נקבל כשנהיה חולים באמת? ד"ר ניסים כהן, ראש תכנית המנהלים ללימודי תואר שני במנהל ציבורי וראש המרכז לניהול ומדיניות ציבורית, התראיין בנושא לתכנית "עושות חשבון" בערוץ 10. לצפייה בכתבה לחצו כאן.

 

אירועים

  • 22 א ינו 2017

    נשמח לראותכם בין תלמידינו!

    נפתחה ההרשמה ללימודי כל התארים לשנת הלימודים הבאה - תשע"ח (אוקטובר 2017). להרשמה לחצו כאן!

    ההרשמה עדיין פתוחה גם למעוניינים להתחיל תואר ראשון בסמסטר ב' תשע"ז, שיחל ב-5.3.2017.

     נשמח לענות על כל שאלה שיש לכם בנוגע ללימודי התואר, לפנייה ולקבלת מענה מהיר לחצו כאן.

  • 19 א פבר 2017

    מפגש למידה: מה בין צדק מאחה לשיח מאחה?

    התכנית הבינלאומית ללימודי שלום וניהול סכסוכים מזמינה אתכם למפגש ראשון של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה עם האקדמיה בישראל. המפגש יעסוק בעקרונות הצדק המאחה והשיח המאחה, ויישום שני תחומים אלו בשטח ובעבודתם של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה. המפגש פתוח לקהל הרחב! 10.00-14.00 מצפור רבין. לתכנית המלאה לחצו כאן.

זרקור אקדמי

dr ehud eranBetween land and sea: spaces and conflict intensity - מחקר חדש של ד"ר אהוד ערן בודק מהם גבולות הריבונות - ומה קורה לריבונות כאשר מפליגים מקו החוף אל תוך הים. פורסם במגזין Territory Politics Governance. לקריאת המחקר לחצו כאן.

 

ממחקר של פרופ' ערן ויגודה - גדות ושל ד"ר ניסים כהן עולה כי אמון הציבור הישראלי בעיתונות הגיע לשפל חדש, לראשונה מזה 15 שנים, וזאת לאחר שרק עד לפני 3 שנים הוא היה בשיאו. "הסבר אפשרי לתופעה הוא שיש כעס בציבור כלפי התקשורת וכאשר הציבור נשאל לגבי התקשורת ככלל, הוא מביע כעס זה ברמה נמוכה של אמון". לכתבה המלאה לחצו כאן.

 

 

 

youTube icon      facebook icon