לוגו בית הספר למדעי המדינה

לוגו אוניברסיטת חיפה

מסלול מואץ למ"א

אודות
מסלול זה מיועד עבור תלמידים שסיימו את שנת הלימודים השנייה בלימודי התואר הראשון בהצלחה, וברצונם להמשיך ללימודי התואר השני במקביל להשלמת לימודי התואר הראשון. זוהי הזדמנות להשלים את לימודי התואר השני במהירות בתוכנית מסלול מואץ ללימודי תואר שני, בסביבה אקדמית תומכת ואוהדת. תוכנית מסלול מואץ לימודי תואר שני תציב בפניכם אתגר, הנאה וסיפוק.

זכאות להרשמה - יתקבלו תלמידי מדעי המדינה שסיימו את השנה השנייה ללימודי התואר הראשון בממוצע 90 ומעלה, וכן הממוצע בחוגם הנוסף הינו 90 ומעלה.

תכנית הלימודים
המסלול כולל השלמת לימודי תואר ראשון, שבעה קורסים לתואר שני (שלושה חובה וארבעה בחירה), וכתיבת עבודת תזה.
שנה א':
בשנה הראשונה במסלול נדרשים התלמידים לעשות שלושה קורסי חובה מתוך התואר השני: "גישות ואסכולות", "סדנת מחקר א'" ו"סדנת מחקר ב'". כל קורס חובה הוא בן 4 שעות שבועיות. במקביל לכך, יש להשלים בשנה הראשונה של המסלול המואץ את הקורסים והסמינרים שנותרו כחלק מלימודי התואר הראשון. ניתן להשלים חלק מהקורסים שנלמדים בשנה השלישית בתואר הראשון בסמסטר קיץ שלאחר תום השנה הראשונה של המסלול המואץ, במידה והם נלמדים. עם השלמת כל חובות לימודי התואר הראשון, יהיו התלמידים זכאים לתואר "בוגר האוניברסיטה", בלי תלות בהמשך לימודיהם.

שנה ב':
בשנה השנייה במסלול התלמידים נדרשים להשלים את יתר ארבעת קורסי הבחירה. קורס בחירה אחד לפחות ניתן ללמוד במחלקות אחרות, ובפקולטות אחרות. במידה ותרצו ללמוד יותר מקורס בחירה אחד מחוץ למחלקה, ניתן יהיה לעשות זאת באישור של המנחה שלכם, וקבלת אישור מחוגים אחרים. רצוי וניתן לכוון את הקורסים לתחומי המחקר של התיזה, גם אם מדובר במחלקות וחוגים אחרים באוניברסיטה או מחוצה לה.

התיזה - כללי
א. לאחר איתור מנחה מתאים, שלב כתיבת התיזה עצמה יצבור תאוצה. ניתן להתחיל בתהליך כבר מהשנה הראשונה של המסלול המואץ לימודי תואר שני, אולם סביר בהחלט להתחיל בשנה השנייה, ולהתמקד בכתיבה עצמה בשנה השלישית – לאחר השלמת שבעת הקורסים. יש להגיש הצעת מחקר לתזה ולקבל עליה אישור לכל המאוחר בתום השנה השנייה ללימודיכם במסלול המואץ. כתיבת עבודת התיזה והגשת העבודה עצמה תתבצע עד לתום השנה השלישית.
ב. בחירת נושא: על נושא המחקר המוצע לעבודה להיות קשור למדעי המדינה. מן הנושא הכללי, גוזר התלמיד שאלת מחקר, שעליה הוא מתכוון לענות במסגרת העבודה. התשובה לשאלת המחקר היא מסקנת העבודה. הדרך שבה מתכוון התלמיד לענות על השאלה היא שיטת המחקר.
ג. הנחיה: ההנחיה מתבצעת ע"י איש סגל בבית הספר בדרגת מרצה ומעלה. על התלמיד לפנות ביוזמתו לחברי סגל בתחום הנושא, ולבדוק את מוכנותו להנחיה. אם לא נמצא חבר סגל המוכן להנחות את התלמיד, יפנה התלמיד ליועץ המ"א הבית-ספרי. ניתן להתייעץ גם עם חברי סגל מחוץ לבית הספר ואף לבקשם, בתיאום עם המנחה מבית הספר למדעי המדינה, להצטרף להנחיה. מומלץ לסרוק את אתר בית הספר ולאתר מספר מרצים רלוונטיים. בשלב הבא, כדאי לפנות למנחים הפוטנציאליים בדואר אלקטרוני ולתאם פגישה. לאחר שכל המידע בידכם, והתרשמתם מהשיחות עם המנחים, כדאי לנסות לגבש החלטה כבר בסמסטר הראשון של השנה השלישית. 
ד. מהלך: לאחר הסכמה עם המנחה על הנושא, שאלת המחקר והמתודה, יכתוב התלמיד הצעת מחקר, המתווה את הנושא והמתודה, ומציגה את תרומתה האפשרית של ההצעה לאור הספרות המחקרית הקיימת.
ה. הצעת המחקר: על התלמיד להגיש במהלך השנה השנייה של המסלול המואץ הצעת מחקר בשני עותקים. מזכירות בית הספר תשלח את הצעת המחקר לשיפוט פנימי או חיצוני לבית הספר. בהתאם להמלצות השופט יתקן התלמיד את ההצעה וישלח לשיפוט מחדש. כאשר ההצעה מאושרת  יוכל התלמיד להמשיך בעבודת המחקר בלימודי ה- מ.א.

מבנה ההצעה:
שער הכולל את נושא העבודה, שם המדריך, ותאריך ההגשה
תוכן עניינים
פרק ראשון – בעיית המחקר ושאלת המחקר: רקע על תחום הנושא והגורמים המצדיקים מחקר נוסף.
פרק שני – סקירת ספרות: מה נכתב עד כה בתחום, והיכן מיועדת העבודה המוצעת להשתלב בספרות זו.
פרק שלישי – מטרות המחקר והשערות המחקר: לאלו תוצאות מניח המחבר שחקירתו תוביל אותו.
פרק רביעי – שיטת המחקר: דרכי איסוף הנתונים וניתוחם. פרק זה יכיל, היכן שזה רלבנטי, התייחסות למדגם וגודלו, וכן פירוט ספציפי של שיטת עיבוד הנתונים.
פרק חמישי – תרומת המחקר: מה יתרום המחקר הספציפי לקידום הידע בתחום, ומהן מגבלותיו; כיצד מציע החוקר למחקרים עתידיים בתחום להתקדם.
רשימה ביבליוגרפית
נספחים במידת הצורך
ו.הגשה ואישור: כתיבת העבודה מתבצעת על פי התנהלות המחקר, תשומות המנחה, והוראות העריכה של הרשות ללימודים מתקדמים הנמצאות באתר הרשות ללימודים מתקדמים.

חדשות

asad ghanemהלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על מספר הפלסטינים בין הים לירדן ובעולם - 4.88 מיליון פלסטינים חיו בשטחים ב-2016: 2.97 מהם בגדה ו-1.91 ברצועה. פרופ' אסעד גאנם, מבית הספר למדעי המדינה, התראיין לכתבה שפורסמה בנושא בעיתון "הארץ" ואמר: "היהודים היו מיעוט ב-48', אבל על רקע התארגנות נכונה והיעדר התארגנות אצל הפלסטינים ובעולם הערבי בכלל הצליחה מדינת ישראל להתגבר על הערבים בכל צומת מרכזי".

 

"doron navotמערכת אכיפת החוק בישראל, ואת זה מעטים בישראל מבינים, היא מהחזקות בעולם, ובסופו של דבר, ההחלטות שתתקבלנה יהיו מושפעות מאיכות הראיות ולא מאיכויותיו הרטוריות של נתניהו", כתב ד"ר דורון נבות, מומחה לשחיתות פוליטית וראש התכנית ללימודי דמוקרטיה בבית הספר למדעי המדינה, בטור פרשנות שפורסם בעיתון "מעריב".

 

 

אירועים

זרקור אקדמי

מחקרם של ד"ר יניב רינגוורץ וד"ר כרמלה לוטמר, מביה"ס למדעי המדינה, הבודק האם כתבי עת אקדמיים מאפשרים לחוקרים השייכים לאוניברסיטה אליה שייך כתב העת לפרסם מאמרים באיכות נמוכה יותר (התשובה - כן...), התפרסם ב- harvard business review.

 hospitalהצעת מחקר של ד"ר גבי סייג וד"ר דנה ושדי מביה"ס למדעי המדינה, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, בנושא הביקורת הפנימית בבתי חולים בישראל, זכתה במענק מחקר של 100 אלף ש"ח שניתן על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות הבריאות. בעקבות המחקר הוקם צוות מחקר שכולל את המבקרת הפנימית של משרד הבריאות, המבקר הפנימי הפורש של קופת חולים כללית ואת המבקרים הפנימיים בבתי חולים רמב"ם ופוריה.

 

aharon cohen book coverברכות לפרופ' אהרן כהן, על צאת ספרו

Counterproductive Work Behaviors - Understanding the Dark Side of Personalities in Organizational Life.

לפרטים נוספים לחצו כאן

 

 

 

 

youTube icon      facebook icon